סדרת חינוך

אנשי חינוך יודעים, את הסיפוק לא מקבלים מייד. לעיתים זה לוקח זמן, אבל כשזה מגיע, זה בבת אחת בעוצמה שנוכחותה מורגשת מאוד.

כל החיילים היושבים סביבי בשולחן הם מפקדים ואנשי סגל בפלוגות החרדיות; צנחנים, גבעתי ונצח יהודה. המשותף לרובם (לא לכולם) שהם חיילים 'שלנו', גדלו אצלנו, גרים עד היום בדירותינו. את כולם אספנו ממקומות הזויים נטולי סיכוי ותקווה וכולם הגיעו רחוק. חלק מהם מכים של טירונים וחלק בגדודים שסיימו עתה אימון חורף והם עולים לקו. את המכים של הטירונים פגשתי בבית קפה בלטרון שם שוהים עתה כל הטירונים החרדים לסדרת חינוך משותפת. ישבנו שעה ארוכה דיברנו על איך זה להיות מפקד. נזכרנו בזמנים שהם עצמם היו טירונים כאן בסדרת החינוך בלטרון ואני באתי לבקר אותם. כשהוצאתי את הצ'קולוקים, (שתיה וחטיפים בשפה צבאית) התברר שלא משנה אם אתה מפקד או טירון, את הצ'וקולוקים לוקחים באותה מידה של שמחה.

לאחר מכן נסעתי לבקר את המכים בגדוד שסיימו זה עתה אימון חורף.

פתאום אני מגלה שגידלנו ועזרנו לדור של מפקדים שעכשיו נותן את הטון בצבא. ואני חושב לעצמי היכן הם היו היום אם לא היינו קיימים, בשבילם.

נצחון של החיים.

 

גלילה לראש העמוד