מעשה בקופסת סיגריות

מעשה בקופסת סיגריות 

זוכרים את מ' שהתגייס לצה"ל בלי ידיעת הוריו, זה שאני הלכתי להוריו לבשר להם על ה'אסון הנורא' שפקד אותם שבנם התגייס לצבא השמד, זה שהוריו טרחו לספר לי במשך שעתיים וחצי כמה הוא רע וגרוע?

יש המשך לסיפור. 

מ קיבל יום סידורים כדי להשלים את המצאת כל המסמכים לבקשה להכרה כחייל בודד. זה היה יום מאוד צפוף, לא היה לו כל סיכוי להספיק הכל בתחבורה ציבורית, אז מה עושים? מבקשים מ'אבא' להיות נהג צמוד. הוא ביקש והסכמתי. כמובן. 

למחרת החזרתי אותו לתחנת הדלק בדימונה משם אספו אותו לבסיס הסודי שבו הוא מוצב

אלו היו יומיים שהייתי צמוד אליו כל הזמן. במהלך היומיים האלה היה מ' עד להודעה מהבנק על עיכול החשבון שלי (משהו טכני שלא באשמתי) בעקבות כך נותרתי ללא יכולת למשוך פרוטה.

הגענו לתחנת הדלק בדימונה, כמו אבא טוב קניתי 2 קפה (בפרוטות שעוד נותרו לי) עד שהגיעה ההסעה 

ישבנו בחוץ מפטפטים על הא ועל דא שיחה שגרתית שבין בן לאביו. מגיע האוטובוס אנחנו נפרדים בחיבוק ונשיקה ואז אני חוזר לאוטו ומגלה את קופסת הסיגריות שבתמונה, היא של מ'. 

אני מתקשר למ' "שכחת את קופסת הסיגריות שלך באוטו"

"לא שכחתי בכוונה השארתי לך אין לך עכשיו מזומן, אתה לא יכול לקנות סיגריות לא יכול להשאיר אותך ככה" אמר לי

"אז למה לא עידכנת אותי"? שאלתי

"אם הייתי אומר לך קח אולי לא היית מקבל, חששתי, אבל עכשיו הרי לא תחזיר לי נכון, אז קח תהנה יש לי טיפה הזדמנות להחזיר לך " ככה בענווה וצניעות בלי רעש וצלצולים בפשטות וטבעיות שכל כך מאפיינת אותו. 

אתה מבינים???? זה הילד ששעתיים וחצי ההורים שלו לא הפסיקו לספר כמה הוא רע ונורא , הילד הרע שההורים לא מוכנים להכניס הביתה.

אתם מבינים את זה????? כי אני לא!!!!!!!! 

עם כיפה, בלי כיפה, 

אלה היהלומים שאני אוסף, בניו של הקב"ה. 

אלה היהלומים שלי.

 

גלילה לראש העמוד