מכתב מחייל בודד

שמי א' אני משרת בבסיס אי שם בדרום הארץ. 

אני חייל בודד שבא מבית חרדי. משפחתי רצתה שאני אשאר ללמוד בישיבה. 

לא ממש הצלחתי לשבת וללמוד כל היום ולאורך זמן והדברים התגלגלו כלכך מהר

עד כדי כך שבגלל שרציתי להתגייס, עוד לפני הגיוס כבר נותק הקשר שלי עם המשפחה, החברים, מהשכונה, מהישיבה ומכל הסביבה התומכת שהייתה לי .

מצאתי את עצמי חסר כל מסתובב ברחובות. בחורף שעבר ישנתי בתוך בית כנסת ונדדתי ממקום למקום 

בלי שום אמצעים..

קיבלתי את המספר של אהרון גרנות שלחתי לו הודעה שאני זרוק בבית כנסת בגלל הגיוס ושאין לי אף אחד!

אהרון לא היסס לרגע הוא התניע את הרכב (שכבר הפך מזמן לניידת טיפול נמרץ לאיסוף חיילים מהרחוב) ובא אלי לאסוף אותי בשעה 5 לפנות בוקר והביא אותי לדירה שלי בעמותה שהיא בית חם ואוהב. 

אהרון בשבילי כמו אבא!

הייתי חסר כל

עד שהגעתי לעמותת "עושי חיל" 

העמותה סיפקה לי דירה ביגוד ציוד אישי אוכל ריהוט משפחה חום ואהבה וכל מה שלא תירצו!

פתאום כאילו נולדתי מחדש, פתאום יש אבא שאפשר לסמוך עליו, פתאום יש מישהו שדואג לך שחושב עליך, שמאמין בך. אתה יכול לחיות בשקט בלי דאגות ובעיקר לפתע יש בית להתגעגע אליו, משפחה גדולה לחזור אליה, משפחת עושי חיל. 

אני יכול לספר לכם אלפי סיפורים על העמותה ופועלה 

אבל !

אני רוצה לשתף אותכם במשהו אחד קטן מתוך עשרות דברים שימחישו לכם על מה אני מדבר. 

כמו שאמרתי למעלה אני משרת בבסיס בדרום הרחוק

השבוע ממש התחלתי להרגיש את החורף 

היה לי קר נורא ביחד עם רוחות חזקות שיש במדבר 

ולא היה לי שום מעיל לשים בכדי להתגונן מהקור הנורא 

אז למי פונים? לאבא כמובן. התקשרתי אליו וסיפרתי לו שקר לי כתבתי ושיברר לי איפה יש חנות שאני יכול לקנות סופטשל (סוג של מעיל) צבאי שיהיה תואם לתקנים של הצבא 

לא האמנתי שיקרה מה שקרה! 

הלילה (יום ג') אהרון שולח לי הודעה 

"תצא לשער של הבסיס אני פה"

אני יוצא מופתע לשער של הבסיס. אהרן בא לבקר אותי הרבה אבל פתאום הוא הגיע ואני רואה את אהרון מחייך כולו מאושר ונירגש 

אני שואל אותו מה קרה

ופתאום הוא מוציא מהרכב את הסופטשל ומביא לי אותו ואומר 

" קח קניתי לך כדי שלא יהיה לך קר כשאתה שומר עלינו בצבא ובכלל כדי ששוב פעם לא יהיה לך קר כמו בחורף שעבר שהייתה זרוק ברחוב בגלל שהתגייסת.."

לא האמנתי!!!! תגידו יש עוד אבא כזה בעולם???? 

זהו סיפור אחד מיני רבים שקורים כל יום בעמותה עמותת "עושי חיל' למען החייל החרדי הבודד..

זה הסיפור שקרה לי ואני רוצה שתשתפו אותו בכל מקום אפשרי כדי שכולם יכירו וידעו ויעזורו לעמותה 

להמשיך לתת למען חיילי צה"ל בכלל ולמען חיילים בודדים בפרט!

בעמותה יש משפט ידוע 

" מי שהגיע לעמותה הוא כבר לא בודד.."

כל כך נכון!!

ועכשיו כשאני לובש את המעיל חם לי.

יש שם פרווה מפנקת וחמה אבל בעיקר אני מרגיש שם את פעימות הלב החם של אבא שלי, האבא של החיילים הבודדים אהרן גרנות

וזה מחמם הרבה יותר

 

גלילה לראש העמוד