06.30 – השכמה, נסיעה לעיר הבה״דים עם ש׳ לקורס נהגי אמבולנס.
09.00 – נסיעה מעיר הבהדים למפקדת חטיבת כפיר כדי להחזיר הבייתה את א׳ חייל המשרת שם.
12.00 – החזרת י׳ וא׳ שני מפקדים בחטיבת הצנחנים שהיו ביחד בבידוד בבית וסיימו אותו, חזרה לחיילים שלהם בבא"ח צנחנים בשומריה.
17.00 תחנת רכבת יבנה דרום, החזרת מ׳ חייל שלנו מחיל האוויר שמגיע לשבועיים לחופשה הביתה.
19.00 – הקפצת ב׳, חייל שלנו בגבעתי מהבית לגדוד הנמצא עכשיו בבקעה.
נראה לכם לו״ז של נהג הסעות? זה מה שהפכנו להיות לאחרונה..
צה״ל אינו מסכים שחייליו יסעו בתחבורה ציבורית, לא לכל היחידות יש מספיק רכבים לדאוג לכל החיילים להסעה. אז מה הוא עושה? פונה להורים מבקש שיסיעו את הילדים לבסיס..
ומה עושה אבא ל 45 חיילים כאלה? כל היום בדרכים.
מאז משבר הקורונה עלתה פלאים ההוצאה שלנו על דלק וטיפולי רכב משום שכל היום אנחנו עסוקים בלשנע את החיילים היקרים שלנו מהבית לבסיס ומהבסיס לבית. המפקדים אומרים להם מפורשות, אם לא יהיה מישהו שיבוא לקחת אתכם אתם תשארו בבסיס לשבת. אז לא נבוא לקחת את הילדים היקרים שלנו?
ופרט ללוז הזה אנחנו עסוקים בלדאוג לחיילים שלנו. פתאום מצאנו את עצמנו עם 12 חיילים שנמצאים כאן בחופשות ארוכות ואנחנו דואגים לכל צרכיהם מה שמעלה גם את מפלס הקניות בסופר המקומי.
העיקר שנעבור את התקופה הזאת בשלום וכולם יהיו בריאים.
